#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכט. את חוקותי תשמורו וגו' שדך לא תזרע כלאים ובגד שעטנז לא יעלה עליך. 1) האם גוי או יהודי נאסרו בהרכבת האילן ומנין נלמד 2) ומדוע גוי לא נאסר בבגד שעטנז לא יעלה עליך? 	"1) לר""א גוי ויהודי נאסרו בהרכבת האילן דאמר קרא 'את חוקותי תשמורו' חוקים שחקקתי לך כבר 'בהמתך לא תרביע כלאים ושדך לא תזרע כלאים' מה בהמתך בהרבעה אף שדה בהרכבה. וכתבו התוס' (ד""ה חוקים) שלא העמיד ר""א פסוק זה בבני נח אלא משום שנכתב 'למינהו' במעשה בראשית. ולרבנן גוי לא נאסר ויהודי נאסר, שלא דרשו רבנן 'למינהו' גבי בני נח משום דלא כתיב בצווי דאדם, וגבי ישראל דרשינן כיון שמצאנו שנצטוו על הכלאים.(נז, א ע""פ פי' הערול""נ כאן) <br>(נז, א) (נב, ב ד""ה פרט לאשת אחרים)<br>2) כאמור ר""א אוסר לגוי הרכבת האילן כיון שכתוב למינהו במעשה בראשית, וזה לא נאמר על בגדים."	סנהדרין ס. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רל. האם חייבים לקרוע 1) העדים שאומרים ברכת ה' והשומעים מהם 2) על ברכת ה' של גוי 3) על ברכת ה' בכינוי? 	1) העדים אין חייבין והשומעים חייבין.<br>2) 3) לרב יהודה אמר שמואל אין חייבים ולרבי חייא חייבין.	סנהדרין ס.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלא. בשביל מה צריך גם שזביחה תצא ללמד על הכלל כולו וגם בלתי לה' לבדו ? 	"תירצו התוס' (ד""ה המקטר) דאי לאו בלתי לה' לבדו ה""א מה זביחה שהיא עבודת דם ואתא לרבויי זורק אבל מקטר ומנסך לא <sup>פו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פו.  והר""ן תירץ שלא היינו עושים בנין אב מזביחה אם לא בצירוף בלתי לה' לבדו. אלא היינו אומרים זביחה אין מידי אחרינא לא משום דאמעיט מאיכה יעבדו עוד תירץ דאם לא נאמר בלתי לה' לבדו היינו עושים בנין אב מזביחה והיינו אומרים מה זביחה דרך כבוד אף כל דרך כבוד ואפילו שלא כדרכה, אבל כעת שנאמר בלתי לה' לבדו, גילה לנו הכתוב שא""א לעשות בנין אב אלא מעבודות של פנים.</span>"	סנהדרין תוס' ס:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלב. השוחט בהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים 1) מה דין הבהמה ומדוע 2) ומה דין השוחט? 	"1) לרבי יוחנן הבהמה אסורה בהנאה ונלמד ממחשבת פיגול שהיא מעבודה לעבודה, שהשוחט את הזבח על מנת לזרוק את הדם למחר פיגל. לריש לקיש הבהמה מותרת שלא למד חוץ מפנים ואין מחשבים מעבודה לעבודה. וכתבו התוס' (ד""ה ריש לקיש) בפי' א' שמותרת בהנאה ולא באכילה שמומר לעבודת כוכבים אסור לאכול משחיטתו. ובפי' ב' כתבו שאפילו באכילה מותרת כיון שלא היה מומר מעיקרא ובשחיטה זו הוא דנעשה מומר.<br>2) לרבא בר רב חנן לר' יוחנן חייב מיתה ולריש לקיש פטור. לרב פפא לכו""ע פטור. לרב אחא בריה דרב איקא לכו""ע חייב מיתה, מידי דהוה אמשתחוה להר דהר מותר ועובדו בסייף, שאע""ג שמחובר אינו נאסר חשיב עובד ע""ז, וכאן גם כן הואיל ושחיטה צורך זריקה וא""א לשחיטה בלא זריקה הרי הוא כעובד ע""ז."	סנהדרין ס: - סא. ותוס'		
